לפעמים חלומות משתנים
השלג על פסגות האלפים ניצנץ על רקע שמי הבוקר הכחולים. התישבתי במטוס בדרכי הביתה, אחרי 5 ימים עבודה פוריים ומרגשים במילאנו. מתכננת בראש את הפוסט הבא, על המקומות הכל כך מעוצבים שהייתי בהם במילאנו החורפית והתוססת, ומנחמת את עצמי שבעוד שלושה חודשים בדיוק אני חוזרת אליה, לשבוע העיצוב המרהיב בעולם.
לא עבר הרבה זמן, והוירוס הסיני חצה יבשות, התמקם לו דוקא בעיר המופלאה הזאת שזה עתה עזבתי, והגיע גם אלינו. הכל נעצר. פרויקטים דממו, אתרי בניה נסגרו, לקוחות ביקשו לחשוב איך ומתי יכנסו או ימשיכו את התהליך. ים המידע על העולם החולה הזה איים להציף הכל. הימים עברו בנעימים, אני חייבת להודות. הנוחות וההתאמה של הבית לבני ביתי ולי היו ועדין הבסיס לשקט ולחיי היומיום הטובים שאנחנו מעבירים בו.
הרגשתי שלא נכון עכשיו לכתוב על מקומות רחוקים, שנהיו עכשיו רחוקים עוד יותר. אני בטוחה שעוד נשוב אליהם, וגם הבלוג על המקומות המעוצבים בעולם ימשיך להיות רלוונטי ובעיקר שימושי.
ביתנו הפך כמעט לכל עולמינו, ובראיה הזאת אנסה להאיר פינות ומחשבות שיתאימו לעיצוב הבית בימים החדשים האלה.
ואם הייתם יכולים לשנות דבר אחד אצלכם בבית
אנשים אוספים חלומות, מדייקים צרכים ומחשבות.
ואז מגיעה מגיפה עולמית, טורפת את הקלפים, כופה על האנשים לשהות בביתם, להתמודד עם הקיים, ולחלום על החסר.
החסר הזה, הוא צורך העתיד ואותו נצטרך להגדיר ולהתאים למציאות החדשה, כדי שתטיב איתנו ותתמוך בהתמודדות עם השנויים הרבים.
הכל משתנה ומהר לנגד עיננו, תקופה היסטורית קורים לזה המומחים, מדברים במונחי ענק. ואני דוקא מזמינה אותכם להתבוננות אישית, קטנה, פנימה לעולם הפרטי, במרחב הפרטי. אל הבית שלכם.
מאז שהחלה לחלחל בשורת הוירוס מסין ועד שנסגרנו בבביתינו, עברו חודשיים. זמן קצר שרובו עבר בהדחקה ורק ימים ספורים מתוכו נוצלו להכנה. מירב ההכנה שכבר נעשתה התמקדה ובצדק ברכישת מזון, אמצעי חטוי ואולי מעט אמצעי פנאי להעברת הזמן.
כמה מאיתנו הבינו ונערכו לעבודה מהבית? לשמוש רב במטבח? לצורך לאחסן מזון, להפרדת החוץ המאיים מהפנים המוגן ולהיפך, להכנסת אור, אוויר ומעט טבע מרגיע פנימה?
תקופת הבידוד שעברנו עד כה בבית, וההכרה הברורה שצורת החיים הזאת, היא כאן כדי להשאר, בהיקף כזה או אחר, הם זמן מספיק לגבש מחשבות, לייצר חלומות ובעיקר להתחיל לשנות.
מה צופן לנו העתיד
רבים עוסקים בתחזיות ובנבוי השינוי הענק בחיינו. קטונתי. ברור שיהיו שינויים גדולים שישפיעו על כל מערכות החיים.
התחזית היחידה שנראית לי רלוונטית היא ירידת קרנה של העיר, במיוחד עבור משפחות צעירות. העיר הסגורה כבר לא מגניבה יותר. החסרונות במגורים בדירה קטנה ויקרה, יסללו את הדרך למעבר אל הפרברים ואף לפריפריה שם יתאפשרו מרחבי מגורים מרווחים וזולים יותר, בסביבה בריאה יותר. העבודה מהבית תתמוך אף היא במגמה הזאת והשקול שבקשיי התחבורה יקטן.
הצורך המתעורר היום, טרם יציאה לחיים סדירים, הוא במרחב המאפשר עבודה מהבית. הצורך הזה ישאר מהרבה היבטים גם בעתיד. בחרתי לפתוח את סדרת המאמרים, ביצירת מרחב עבודה זמין בבית. בכל בית.
העבודה מהבית כאן כדי להשאר
אם למדנו משהו מהתקופה המטלטלת הזאת, זה שאי הוודאות היא הוודאות החדשה.
כן ניתן להעריך שגם כשימי הסגר יחלפו, תעשה הרבה יותר עבודה מהבית. חלקה מהצורך לדלל את הצפיפות במקומות העבודה ואת דרכי התחבורה המובילים אליהם, חלקם מטעמי חסכון למעביד, וחלקם למרבה הפלא יהיה כי יתגלו כאן נצול זמן ומשאבים טוב יותר.
בעבודה מהבית יש יתרונות רבים לעובד, לילדים שיזכו לנוכחות הורית, גם מעבר לדלת הסגורה, וגם למערכת התעסוקה. צריך בעיקר להתרגל, ולשנות תפיסה. הצעד הראשון בדרך להטמעת התהליך של העבודה מהבית הוא במציאת המרחב הביתי המתאים והתאמתו לצרכי העבודה ולבית בו הוא נמצא.
אז איך עושים את זה - איך יוצרים מרחב עבודה מהבית
הצרכים –
שקט, הפרדה מיתר בני הבית, שולחן עבודה, כיסא מותאם לעבודה, קצת איחסון ולא מעט השראה להעלאת תפוקת העבודה.
איפה לא –
לא בסלון, בפינת האוכל, במרפסת, במסדרון. אלה היו פינות שקטות בחיים הקודמים, בשעות בהם יתר בני הבית ישנו או נעדרו מהבית. במציאות החדשה, כולם נוכחים במרחב הציבורי של הבית, במיוחד בשעות העבודה המקובלות לפי שעון ישראל. התמודדתי לא פעם עם הצורך ביצירת מרחב עבודה בבית לעובדים מול שווקים במזרח ובארה"ב, באיזורי זמן שונים. הדרישה היתה לאפשר עבודה בעיקר בלילה מבלי להפריע ליתר בני הבית הישנים. עכשיו מדובר במצב חדש לגמרי.
תחסכו חיכוכים עם בני הבית ואי נעימות עם עולם העבודה שלכם. ילד שמופיע בזום של העסק, הוא חינני בדיוק פעמיים, אחרי זה אתם נראים לא מקצועיים.
איפה כן?
האידאלי – הקצאת חדר פנוי בבית
חלקינו גרים בבתים בהם התפנו חדרים, בגלל עזיבת הילדים הבוגרים. חלקינו משמרים את החדרים האלה כפי שהיו ואצל חלקינו הם הפכו עם הזמן ובלי לההתכוון לחדרי איחסון/כביסה שהגיע הזמן לבחון אותם בראיה מחודשת. קצת התארגנות והרבה וויתור על תכולת העבר והנה התפנה חדר.
חלקינו הקצאנו חדר לכל ילד ויכולים עכשיו לשקול הערכות שונה במיוחד עם ילדים קטנים.
חדרי כביסה, מחסנים ביתים, ואפילו חדרי ארונות הם חללים שניתן לשנות את תכליתם ולפנות אותם לטובת חדר עבודה.
מכונת כביסה ומייבש דורשים ארון ברוחב 65 ס"מ בלבד, ונקודת נקוז לביוב וחשמל. בעולם המערבי ובארהב במיוחד תמצאו אותם בכלל במטבח. תתפלאו כמה בקלות אפשר למצוא להם מקום אחר בבית, במרפסת או בחצר, ולפנות את החלל בהם היו לטובת חדר עבודה.
חדרי ארונות אף פעם לא היו פתרון מועדף על ידי אלא אם את קארי ברדשאו. ארון על גבי הקיר הגדול בחדר שינה, עדיף לא מול המיטה, יתנו מענה איחסון גדול ונעים יותר.
אופציה נוספת היא חלוקת חללים ויצירת חדר עבודה – קיר גבס מבודד אקוסטית קל להתקנה יחלק חללים גדולים ויאפשר התאמה לצורך החדש לעבוד מהבית. האופציה היקרה יותר היא יצירת מחיצת זכוכית עם וילון פנימי הניתנת לפתיחה כמעט מלאה בשעות בהן לא נעשית עבודה.
המציאות – יצירת חדר דו תכליתי
פנוי חדר שלם לטובת חדר עבודה אינו נחלת הכלל, האופציה הראלית יותר היא למצוא חללים בבית שניתנים לשימוש גם כחדרי עבודה ולא רק.
חדר אורחים שיועד במקור להורים מבוגרים/ילדים שגרים רחוק/נכדים יכול בעידן אי הארוח, להפוך גם לחדר עבודה. ספת ארוח הנפתחת למיטה בשעת הצורך היא מספיקה לצורכי הארוח ויתר השטח יכול לאכלס שולחן כתיבה ומדפים.
חדר משחקים לילדים, שאולי מעדיפים בכלל להיות עם הטבלט בחדרם הפרטי, יכול לשמש בשעות מוגדרות גם לעבודה מהבית. כאן צריך לדאוג לאיחסון המתאים לצורכי הילדים ושולחן כתיבה שתכולתו יכולה להארז בקלות, למניעת תקלות ותאונות עבודה.
והכי פשוט – חדר השינה.
בעולם הקודם היה ברור שלא מערבים שמחה בשמחה, ולא מכניסים את העבודה לאי השקט האינטימי שלנו. אבל העולם השתנה, וחדר השינה עומד למעשה ריק בכל שעות היום. יש לו דלת ולפעמים גם חדר רחצה צמוד, ואין כמוהו להיות מרחב עבודה במהלך היום.
גם בדירה הכי סטנדרטית ניתן למצוא מקום לשולחן ברוחב 120 ס"מ ואם לא עברתם עד היום למחשב נייד אז זה הזמן.
גילוי נאות, אני מתכננת בתים ומשרדים עתירי מטרז' מתוך מחשב נייד עם מסך של 15 איינץ. קצת מיומנות ואין נוח מזה.
ואם בחרתם למקם את פינת העבודה בחדר השינה, דאגו לאירגון ואיחסון מתאימים, כדי שבסוף יום העבודה לא יתנוסס למול המיטה כל החומר שלא הספקתם לעבור עליו במשך היום.
מה נחוץ למרחב עבודה ביתי
דלת
לא מעוצבת, לא משתלבת בחלל ובעיקר לא שקופה (השקיפות מהווה גורם מפריע גם במשרדים אמיתיים, ובהזדמנות אכתוב את דעתי בענין ואיך קירות המסך ומחיצות הזכוכית הם תוצר לוואי גרוע של מגדלי המשרדים ושל תרבות השיתופיות שהתנפצה לנו בפנים).
בחדר העבודה הביתי יש צורך להתרכז מבלי שהבית התזזיתי יכנס לזווית הראיה ויסיח את הדעת.
נחוצה דלת שניתן לסגור ולתת לבני הבית להבין שעכשיו אתם עובדים. בדיוק כמו שהלכתם לעבודה בעבר. הפרעות ייתקבלו רק בערוצים שהיו מקובלים קודם, ובאותו המינון.
שולחן וכיסא עבודה
לא כיסא מפינת האוכל. כיסא שכשאתם יושבים עליו אתם עוברים את השלב המנטלי ומעכשיו אתם בעבודה. גם עמדת עמידה, אם הייתם רגילים לה במשרד טרום ימי הקורונה, אפשרית לעבודה מהבית באמצעות מדף פשוט.
אקססוריז
אבזרים הנחוצים לכם לעבודה ואביזרים המשרים עליכם אווירת עבודה, בעיקר כאלה שהייתם רגילים אליהם במקום העבודה. תמונות הילדים והמשפחה כבר פחות יתאימו לאוירה החדשה. ולא אין צורך באיבזור המדמה משרד מפואר. הזום כבר חשב על זה ומספק רקעים שיהלמו את התדמית שלכם בלחיצת כפתור. כן חשוב המראה והלבוש שלכם אבל זה כבר חורג מהמסגרת המקצועית שלי (לא שאין לי מה לאמר בנושא, אבל אוותר).
תאורה
כל פינת עבודה הפכה לאולפן שידור. ואם כך, נחוצה תאורה מתאימה שתאיר לא רק את שולחן העבודה אלא גם את פניכם. קיט הכולל חצובה, מחזיק לטלפון נייד ו – 3 עיגולי תאורת לד בגווני אור שונים ניתנת לרכישה באלי אקספרס בפחות ממאה שקלים. טיפ – המנעו מרקע בהיר שמעמעם את דמותכם ולא מחמיא לפנים. טיפ זהב – לא חייבים להפעיל את פונקציית הוידאו בכל שיחה. גם בימי טרום קורונה ניהלנו שיחות אודיו. השהות בבית וסגירת המספרות מחייבת שקול דעת מעמיק באשר לנחיצות שיחת הווידאו והעדפת האודיו לאלתר.
איחסון
אנחנו בעידן של מינימליזם ודיוק צרכים. אבל עדין בחדר שמיועד לעבודה צריכים להיות כל העזרים הדרושים לכם ליעול הזמן, לנוחות ולהעלאת התפוקה.המשבר בשוק העבודה בוחן בראש ובראשונה תפוקת עבודה ואתם צריכים לעמוד ביעדים. מדפים מעל שולחן העבודה יהיו מקום נוח להנחת ספרים/קלסרים וגם לקופסאות נוי לאיחסון חפצים פזירים. אם התארגנתם לעבודה מהבית בחדר השינה, תמיד תוכלו לפנות מדף בארון הבגדים ולהסב אותו לצורכי העבודה. מיון ופנוי חפצים שאין לנו עוד צורך בהם, ודיוק תכולת הארונות שלנו, הינם צו השעה עוד לפני שהתהפך עולמינו והם עלו מדרגה במיוחד עכשיו.,
ואם הייתי יכולה להגשים לכם משאלה אחת בבית - מה הייתם מבקשים
מה הכי נחוץ לכם על מנת להתאים את הבית שלכם למצב החדש?
בדקתי את השאלה הזאת עם לקוחות, חברים וקהל העוקבים ברשתות החברתיות. התשובות היוו מגוונות ומענינות.
רבים רואים את החשיבות בחצר. הצורך באדמה יציבה בימים בהם מתחזקת התחושה של קרקע הנשמטת תחת הרגלים. כך גם הרצון להחשף לאור השמש מתוך המרחב הפרטי. כל אלה מגדילים את הכמיהה לבית פרטי שפתאום לא נורא דחוף שיהיה קרוב לתל אביב. נהפוך הוא. כבר עכשיו ברור שלדירה ללא מרפסת יש חסרון עצום ומעניין יהיה לבחון גם את השנויים בביקוש לדירות במגדלים שהיו כל כך נחשקות ואיך הדבר יבוא לידי בטוי בשווי הנכסים ובתכנון העתידי.
הייחס עם החוץ המאיים בא לידי בטוי בצורך בהפרדה ומציאת מקום להחלפת נעלים ובגדים בכניסה לבית, ובצורך במקום להשארת משלוחים על המפתן מבלי שיחדרו למרחב הנקי שלנו. ומנגד החוץ חסר לנו, ונוצר צורך גדול בהכנסה של צמחיה טבעית שתדמה ולו במקצת לטבע שנמנע מאיתנו.
אחרים היו רוצים לשנות את המטבח, שתמיד היה לב הבית הישראלי, אבל עכשיו נוספו בו יותר שחקנים פעילים שרוצים לקחת חלק בבשול המתחייב מהשהיה הממושכת בבית והעדפה של בשול ביתי על פני מסעדות. במקביל נוצר צורך בהגדלת מקומות לאיחסון מוצרי מזון, במקרר נוסף או גדול יותר, כדי למעט יציאה לקניות והזמנת משלוחים.
היו שהעלו את האפשרות שהבית יהפך למקור הכנסה בתקופה כלכלית קשה. חלוקת הבית ויצירת יחידת דיור הם תופעה רווחת, שיתכן שתגדל ותדרוש התיחסות תיכנונית ועיצובית.
רבים ביקשו לאפשר צריכת תרבות פנאי מהבית, כזאת שהורגלו לצרוך מחוצה לו. ספורט, אומנות, תרבות. ניתן למצוא להם תחליפים בפעילות כושר בבית, כזאת שאם תהיה טובה מספיק תגרום לנו לא לרצות עוד בחדרי בכושר הצפופים, היקרים וגוזלי הזמן בפקקים. זה הזמן להקיף את עצמינו בדברים שעושים לנו טוב, באוספים שמענינים ומשקפים אותנו ובעיקר מזכירים לנו רגעים טובים.
על הכל אכתוב בהרחבה בהמשך ואנסה להנגיש פתרונות אפשריים.
ועד אז, אשמח לשמוע מה חסר לכם במרחב הביתי בעידן החדש, ומה הייתם רוצים לשנות בו. מה החלומות החדשים שלכם, ומה יעשה לכם הכי טוב, בביתכם, שעכשיו יותר מתמיד, הוא באמת מבצרכם.
לימים טובים,
נורית
ואם בכל אופן מתאים לכם לחלום על מקומות מעוצבים במיוחד, אלה שכתבתי עליהם לפני תקופת ההקורונה, כנסו לפוסט על אותה מילאנו כאן, או לכל יתר המקומות הנפלאים עליהם כתבתי בבלוג
קצת עלי – אני מעצבת פנים עם נסיון של למעלה מעשרים שנים. הסטודיו מתמחה בעיצוב דירות יוקרה, עיצוב בתים פרטיים, ועיצוב משרדים וחללים מסחריים. עוד עלי כאן
19 תגובות
היי נורית, זה הראל האיש המזמר מהים..קראתי שוב מההתחלה את הפוסט.מקצועי, רהוט, כתיבה נפלאה שכייף לקרוא. שמחתי לקרוא שגם אני בדעת גדולים..מקמנו..שרה בת זוגתי ואני את שולחן העבודה בחדר השינה, אנו חשובים האחד מול השניה, אוזניות על ראשינו ואוזנינו, וכך אנו עובדים בצוותא משך היום חוץ מאשר בקליניקה שמהווה מקום מקצועי וטיפולי עבור עבודת של שרה המטפלת זוגית ופסיכותרפיסטית. חזרה לחדר העבודה, אנו חשים שעשינו בחירה נכונה,כבר 9 שנים שאנו יחד ועובדים אחד מול השניה, נעזרים, מיעצים, לוח הזמנים נבנה כך שמאפשר לנו הפסקות יחד לצרכים שונים, קיצור קלענו לדעת גדולים וזה מצליח לנו.
מעבר לכך, הטיפים הרשומים מאמר,הכתיבה הקולחת שלך גורמים לי להמתין בסבלנות למאמר הבא בשקיקה..תודה לך נורית..להתראות בים.
פוסט מצוין ורלוונטי מאוד!
אשמח לשמוע עוד על פריטים מעוררי השראה לעמדת עבודה ביתית :).
פוסט מדהים.
כל כך מדוייק.
נקודות מחשבה חכמות לתכנון ההמשך…
תודה, נהנתי לקרא.
( אגב, כמי שעברו בזמן לפרפרייה, לדירה חדשה ומרווחת,קומה 18 עם מרפסת גדולה מהממת לים, מתחברת לכל מילה).
תודה רבה טלי יקרה על המילים הטובות. ובאשר לבחירת לוקישנים אין עליכם 🙂
נורית יקרה כיף לקרוא אותך, הראייה שלך בפרספקטיבה רחבה, אוספת את כל הנתונים ומגישה לנו הקוראים בצורה אינטילגנטית מענינת ומקצועית ביותר.
ואם תשאלי אותי מה החלום שלי? במיוחד בימים אלה, על אף שינוי והתא ת הבית ןעל אף גדולו, עדיין, אני חשה כי אין לי פינה, ולא כי פיזית אין מקום, פשוט פינה של הנפש.
ומה הייתי הכי רוצה, גם כתבתי על זה פוסט… לרוץ בשדה פתוח ברגליים יחפות לבית על עץ לא מסוגנן, לא מעוצב, לא גדול, פינה שתאפשר לי רגע נשימה, אני חשה כרגע שזה מה שחסר לי נורא
תודה רבה עידית יקרה. כן הנפש הזאת שלנו יודעת בדיוק מה חסר לה. ואכן בנוסף לקורת גג, נחוץ לנו אוויר, מרחבים לנשמה. בית פרטי, קטן, עם חצר קטנה הרחק מהעיר יכול לאפשר, לפחות במעט. מכאן לדעתי ישתנו סדרי העדיפויות ומשפחות, בטח עם ילדים, יתנו משקל גדול יותר לפרמטרים האלה, יותר מאשר לעיר הצפופה והלפעמים סגורה וחונקת. מאחלת לכולנו למצוא שקט ומפלט איפה שהוא ב – 500 מטרים המורשים. לימים טובים במהרה 🙂
אכן,כאילו שהרהורינו עלו על הכתב. נורית כתיבה מושלמת.
כיוונתי לדעת גדולים… תודה איתן
יופי של כתבה,ממש כיף לקרוא!!
תודה רבה רבה
ואווו כתבה מעניינת ואיכותית מבט מקצועי ביותר תוך דגש בפונציונאליות ופרקטיות התכנון וחשיבותו נהנתי לקרא כל הכבוד????????
תודה שלומי, מאוד מעריכה
מקסים! תודה רבה לך
נעים לשמוע, תודה!
כתבה מצויינת !!! , בהחלט נהנתי לקרוא והחכמתי !
תודה רבה ארז ! נקווה לימים טובים וחזרה לשיגרה
כתבת נהדר
כיף לשמוע,תודה רבה 🙂
תודה רבה אלכס!