אגם קומו - החיים כגלויה
ארבע בבוקר נתב"ג, בדרך לשדה התעופה במילנו. נסיעה מסוג אחר. נוחתים. שעת בוקר במלפנסה, וכבר 40 מעלות בצל. אם רק היה צל. מקבלים את האוטו השכור, ואנחנו ובעיקר הטרולי עם הבגדים לערב, בדרכינו לקומו. נופים מתוך גלויה, מלון שנבחר בקפידה כראוי לארוע המיוחד שלשמו התכנסנו, רק מוודאה שיש מזגן בחדר לפני שעולים להתכונן. המגזן הופך לענין מרכזי כשהאגם המופלא הזה נח לו בתוך חמסין שלא עובר בתמונות, אבל עוד עתיד להקשות על המשך היום הארוך והמרגש הזה. היו לי חודשיים לעכל את ההודעה על הזכיה בפרס בתחרות עיצוב באיטליה, להתכונן לערב הגאלה בו יחולקו הפרסים ולהתמודד עם קוד הלבוש שנדרש. מילא לי אבל גם לבן זוגי המלווה. ברחבה שמול אולם האופרה בעיר העתיקה של קומו, התקבצו הזוכים מכל העולם ומלוויהם, מעצבים יצירתיים העוטים את מיטב האופנה במגבלות קוד הלבוש הקפדני, ממתינים באותם 40 מעלות עם מעט צל, להצטלם על השטיח האדום בדרך לאולם הטקס. כדרכן של תמונות נוצצות גברה בהן ההתרגשות וההכרה על הרגע המיוחד על העקבים הגבוהים מידי והפפיון שאיים לחסום את מעט האוויר שנשם המלווה לצידי. השמפניה שהמתינה בקצהו של השטיח האדום, הנגנים המוזיקה והיופי של אולם האופרה מחקו את כל שרידי היום והטמפרטורה והותירו רק ערב בלתי נשכח, ערב של זכיה ואושר. יום שהתחיל בארבע בבוקר הסתיים כמעט 24 שעות לאחריו. את קופסת הפרס הגדולה פתחתי רק בבוקר שאחרי, לחוף האגם, עם כפכפים ושמלה קלילה, להקלת נזקי הלילה שחלף, בתחושת אושר השמורה לרגעים מועטים בחיים.
בתוך הנוף המרהיב של אגם קומו, הצמחיה והרי האלפים הסובבים אותו, שוכנים העיר קומו, עייירות חוף, כפרים, ווילות אייקוניות ושלל מקומות הנטועים בנוף אלוהי ומעוצבים במיוחד.
הגעה לעיר קומו, בירת מחוז לומברדיה, פשוטה, רק חצי שעה נסיעה בכביש מהיר ממילאנו ואף פחות מזה משדה התעופה מלפנסה. בפחות מחצי שעה תגיעו ללוגאנו בשוויץ.
העיר קומו - בירת מחוז לומברדיה
העיר העתיקה של קומו השוכנת על גדות האגם, היא שילוב של מידרחובים משובצים חנויות אופנה ותכשיטים, מעדניות, מסעדות ובתי מלון יוקרתיים. אחד הרחובות המרכזיים הוא Via Vitani לאורכו גלריות וחנויות וינטאג' מלאות אווירה. במרכז העיר העתיקה, השוק המקורה Mercato Coperto, דומו יפיפה ובית האופרה "La Piccola Scala' שנחנך בשנת 1813, ונבנה בסגנון ניאו קלאסי, על חורבות טירה ששכנה במקום חמש מאות שנה קודם לכן, וקירותיה הההיקפיים נותרו עד היום.
בעיר הוקם ב – 2010 מוזאון Mood לעיצוב. המוזאון מציג 40 אוספים של עיצובים שונים והיה לי הכבוד להציג את עבודתי כחלק מתערוכת העבודות הזוכות שהוצגה במשך כל הקיץ במוזאון היחודי. התערוכה תמשיך ותנדוד במשך שנה שלמה בערים מארחות ברחבי עולם.
בעיר עצמה, חנויות עיצוב עם מיטב מותגי הרהוט האיטלקי, לנוחות המתגוררים בווילות סביב האגם.
הווילות סביב האגם הן אולי המאפיין הבולט של האזור.
ווילות בנות מאות שנים עטופות גנים מרהיבים, המשמשות למגורים לעשירי עולם, לצד אלה שהוסבו במהלך השנים לבתי מלון, למסעדות יוקרתיות ולמוזאונים.
Villa Flori
כבסיס לנסיעה היוצאת דופן הזאת בחרנו את וילה פלורי המשמשת כמלון מאז 1958. כל חדרי המלון והאיזורים הציבורים, אולם הארועים ומסעדת הגן, פונים לאגם ולנופיו הקסומים.
למחרת הטקס, בנסיון לחזור למציאות, ערך לנו מנהל המלון סיור פרטי בווילה, אשר נבנתה במאה ה – 19 על ידי משפחת רימונדי. המקום עבר עבודת שימור קפדנית, שהותירה את ציורי קיר והתקרות ההיסטוריות, רצפות העץ המשגעות ופרטי רהוט ותאורה, המשרים במקום אוירה קסומה של המאה ה- 19. סיפורים רבים נקשרו בווילה, כאשר הידוע מביניהם הוא אודות נישואי הבת של משפחת רימונדי עם הגיבור הלאומי ג'וזפה גריבאלדי. הנישואים האריכו יממה אחת בלבד, שאחריה, בעקבות מידע שנודע לחתן אודות כלתו, נעלמו עקבות הגבור האיטלקי לבלי שוב.
Villa Olmo
חרף כל 40 המעלות שהגיעו שבוע לפנינו לאגם, על מנת להשאר, לפחות כל עוד אנחנו באיזור, צעדנו לווילה אולמו בשביל לאורך הטיילת, המקשר בין העיר קומו דרך הוילות המפורסמות בצפון מערב העיר ועד לווילה ד'אסטה בסרנוביו, עליה יסופר בהמשך.
ווילה אולמו שנבנתה במאה ה -18, בסגנון ניאו-קלאסי, מוקפת בגן איטלקי במרכזו מיזרקה צופה לאגם. ההשראה הניאו-קלאסית באה לידי ביטוי בחזית הקשתות הנתמכת בעמודים יווניים המתארים פילוסופים. בשנת 1824, הווילה עברה למשפחת ריימונדי שאירחה דמויות מפוארות מההיסטוריה האיטלקית והאירופאית (ג'וזפה גריבלדי, המשפחה הקיסרית של פרדיננד הראשון מאוסטריה) ועליה יסופר עוד בהמשך. הווילה החליפה בעלים ובשנת 1925 נמכרה לעיריית קומו. כיום משמשת הוילה כמקום יוקרתי לקיום תערוכות, אירועים וכנסים.
Villa D'Este
וילה ד'אסטה הוקמה במאה ה–16 כבית הקיץ עבור הקרדינל של קומו. מאז החליפה הווילה מספר בעלים. ב – 1806 נרכשה הוילה על ידי הנסיכה מוולש שגם נתנה למקום את שמו – וילה ד'אסטה. בשנת 1873 נרכשה הווילה על ידי אנשי ממון ממילאנו מאז היא משמשת כמלון יוקרתי.במקום גנים מרהיבים, מסעדות ובריכה הצפה על מימי האגם. המקום שמור ומגודר אבל הזמנה לארוחה באחת המסעדות פתחה בפנינו את השער לאחוזה, ובמחיר ארוחה יקרה אך מעולה בנוף חד פעמי התאפשר לנו הביקור במקום.
Villa Carlotta
בכפר Tremezzina שתי וילות מרהיבות, שונות אחת מהשניה ומחייבות ביקור.
ב – Via Regina, 2, שוכנת Villa Carlota, אומנות משולבת בטבע. זה המוטו סביבו נבנתה הווילה בסוף המאה ה – 17 על ידי המרקיז Giorgio Clerici ממילנו.
בשנת 1801 נמכרה וילה קרלוטה על ידי קתרינה ביגלי קלריצ'י, צאצאה האחרון של המשפחה המילאנית האצילה, לג'ובאני בטיסטה סומריבה, באותה תקופה נשיא הרפובליקה הציספלית שהקים נפוליאון בצפון איטליה.
העושר העצום שצבר סומריבה במהלך הקריירה הפוליטית שלו איפשר לו ליהנות מסגנון חיים מפואר ולטפח את תשוקתו העצומה לאומנויות, ובמיוחד לפיסול, שהביא לרכישתו של יצירות מאת אנטוניו קנובה וברטל ת'ור.
בשנת 1843 מכרו יורשי סומריבה את הווילה לנסיכה מרינה מפרוסיה, שהעניקה את המעון לבתה שרלוט כשנישאה לדוכס גאורג השני מסקס-מינינגן. למרות מותה המוקדם של אשתו האהובה בשנת 1855, הדוכס ומשפחתו התאימו את המגורים לצרכיהם וחידשו את עיצוב המקום. מספר פריטי רהוט המוצגים כעת בחדרים בקומה השנייה של הוילה, המשמשת כיום כמוזאון לאומנות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הוחרמה הווילה על ידי המדינה בשל היותה בבעלות משפחה גרמנית שנחשבה כמדינת אוייב. למקום מונתה ועדה שגייסה תרומות ותקציבים כדי לשמר ולנהל את הווילה ואת הגנים סביבה לרווחת התרבות באזור. במקום מתקיימים גם קונצרטים ומופעי בלט, ותערוכות אומנות מגוונות.
הביקור בווילה ובאוספי המוזאון הקבועים והמתחלפים, כולל גם הליכה בשבילי הגנים ,הצופים לנוף האגם ולכפר המפורסם באלג'יו מצידו השני. במקום חנות למוצרים המאפיינים את התוצרת המקומית, מוצרי אומנות, מזון וקוסמטיקה.
Villa Del Balbianello
באותו הכפר, TREMEZZINA ב – Via Comoedia, 5 מחנים את האוטו וצועדים כחצי שעה ביער שמבעד לעציו הצפופים מנצנץ האגם. בסופה של הדרך מתנוססת הוילה הבנויה על מצוק מעל המפרץ. את המקום הקים בסוף המאה ה – 18 הקדינל דוריני. בשנת 1974 רכש את המקום גידו מונצינו, האיטלקי הראשון, שהגיע לפסגת האוורסט, ובחר במקום הזה לשמר את אוספיו כמטייל בעולם, הכוללים מפות, כלי נסיעות, ספרים, ריהוט ואוספי אמנות פרימיטיביים. על פי צוואתו, בשנת 1988 קיבלה הקרן את האחריות לניהול הקפדני של הווילה, תוך שמירה על רוחה, החי והצומח הנשמרים בגנים המיוחדים. המקום נחרת אצלי בעיקר בזכות ריחות הפריחה של צמחי הגן, שהטובות שבתמונות לא יצליחו להעביר.
CASTA DIVA
מצפון לאגם בכפר Blevio שוכן מלון היוקרה מרשת מנדרין אוריינט. המבנה המפואר מהמאה ה – 18 שופץ ב – 1829 והיה ביתה של זמרת האופרה ג'ודיטה פסטה שם אירחה אומנים ומלחינים רבים. אחד מהאורחים הקבועים היה המלחין וינצ'נזו בליני, שיצר באווירת המקום את האופרה "נורמה", שבוצעה לראשונה על ידי ג'ודיטה פסטה. המלון נקרא על שם האריה המפורסמת מתוכה, "קסטה דיווה", שהפכה לאחת האריות המפורסמות ביותר של המאה התשע עשרה.
מלון אמריקאי בנוף איטלקי
דומה שאין צרוף מוזר יותר ממלון הילטון והעיר קומו. בדרך המובילה מערבה מהעיר, לכיוון הווילות ההיסטוריות, הוקם מלון סופר מודרני של רשת הילטון האמריקאית. אודה שכשהגענו לכאן לפני שנה וחצי, ציפיתי למיטות אמריקאיות נוחות ולצבירת נקודות שישמשו אותנו בעתיד במקום אחר בעולם. כגודל חוסר הציפיה כך היתה ההפתעה. המלון מעוצב בקו מודרני שאילו לא ידעתי לאן הגעתי הייתי בטוחה ששייך לרשת מלונות ארמני. מאוד דומה. שלוב של נוחות אמריקאית עם עיצוב איטלקי, חללים ציבוריים מרהיבים ומעל כולם קומת הגג והבר הצופה לאגם וסביבתו. מידי ערב הגענו למקום הקסום הזה לבהות בטוב שיש לעולם להציע.
סיום מפתיע
מטעמי תכנון בלתי אפשריים, מצאנו את עצמינו נזקקים לסיים את נסיעת הפלאים הזאת בלילה בשדה התעופה מלפנסה. יתרונו של מלון שרתון הנמצא ממש בתוך הטרמינל, הפך לחיסרון במקרה הזה, בו שאפנו לאוויר צח לאחר מרוץ טיסות ושדות תעופה מקצה הצפוני של יבשת אירופה.
וכך נבחר מלון Moxy, רק בשל היותו מחוץ לטרמינל. שאטל מנומנם לפנות בוקר, הוביל אותנו מהטרמינל בו לא חפצנו, לטרמינל אחר בקצהו השני של שדה התעופה, שם מצאנו את עצמינו בלב אתר בניה קדחתני, בין טרקטורים שהכשירו את המקום הנידח לבין מסוף המטענים הפעיל מאוד והמטוסים הנטענים של פדקס. בעודי מתנצלת ומקטרת בו זמנית על הבחירה הגרועה, ותוהה איך אפשר לברוח מהמקום הזה, נפתחה הדלת למלון סופר מעוצב, שמח ולגמרי שקט. מקום נהדר לסיום נסיעה בלתי שגרתית ומרגשת.
ואם הגעתם עד לכאן, ואם יש לכם תגובות, הערות, חוויות, ומקומות ממומלצים ומעוצבים במיוחד דברו אל כולנו והשאירו תגובה כאן למטה.
להתראות במקומות מעוצבים נוספים בעולם.
קצת עלי – אני מעצבת פנים עם נסיון של כ – 20 שנים. הסטודיו מתמחה בעיצוב דירות יוקרה, עיצוב בתים פרטיים, ועיצוב משרדים וחללים מסחריים. במסגרת עבודתי אני נוסעת למקומות מעוצבים במיוחד בעולם, ושמחה לחלוק איתכם את חוויותי מנקודת מבטי האישית והמקצועית, בבלוג מקומות מעוצבים במיוחד, המתפרסם גם מידי חודש במגזין דיזיינר, של עיתון הארץ.
לעידכונים שוטפים על המקומות המעוצבים בעולם, עקבו אחרי באינסטגרם בלחיצה על הלינק הזה
אם הגעתם למקום מעוצב, בעקבות הפוסט הזה, צלמו, תעלו לסטורי ותייגו אותי, אחרת איך אדע ששימחתי אתכם?
שלכם,
נורית
2 תגובות
גם הפעם נהניתי מאד לקרוא, כמו תמיד, בכל בלוג שאת מפרסמת.
חג סוכות שמח !
תודה רבה גילה, כיף גדול לשמוע ממך. חג שמח